רש"י על ראש השנה ו׳

1 אותו מה ת"ל - בתורת כהנים תני לה גבי פיגול לא ירצה המקריב אותו לא יחשב:

2 מוצא שפתיך זו מצות עשה - דמסתמא הכי אמר קרא מוצא שפתיך קיים:

3 תשמור זו מצות לא תעשה - שלא תאחר כדר' אבין א"ר אילעי כל מקום שנאמר השמר פן ואל כו' מנחות דף צט::

4 ועשית - על כרחך מכאן אזהרה לב"ד לכוף:

5 לה' אלהיך - קרא יתירא הוא לדרשה לרבות דבר שבחובה:

6 בפיך זו צדקה - קרא יתירא דריש:

7 יקריב אותו אל פתח אהל מועד - יקריב אותו קרא יתירא הוא דהא כתיב ברישיה יקריבנו:

8 חד דאמר - עלי ולא אפרשה:

9 והא נדבה כתיבא - ובקרא דבל תאחר נמי רבינן ליה בגזירה שוה:

10 מת או נגנב - אם הפרישו לאחר זמן:

11 משכחת לה - דאמר ולא הפריש והויא נדבה:

12 כגון דאמר הרי עלי עולה על מנת - שכשאפרישנה לא אתחייב באחריותה:

13 כיון דבעניינא דקרבנות כתיבא - לבל תאחר:

14 עובר בעשה - על הקרבן דכתיב ובאת שמה והבאתם:

15 על ולד שלמים - שהפריש בהמה מעוברת או עיברה לאחר הקדישה:

16 מחוסר זמן - שמא לא עברו עליו שמונה ימים:

17 שהיה חולה - הולד:

18 כל היכא דקתני פסח - דבעי למיתני בתריה שבועות תני עצרת ולא חג:

19 שנה בלא רגלים - לקמיה מפרש:

20 למיקבעיה בלאו קא מהדר - להודיעך כל צידי זמן התחלת בל תאחר שבו:

21 אלאוי יתירי לא מהדר - להודיעך לאוין הרבים שבו:

22 הניחא למאן דבעי כסדרן משכחת לה - דעברה שנה ולא עברו רגלים כסדרן ולמדך דכיון דעברה שנה אע"פ שלא עברו רגלים כסדרן חייב וסבר לה כר"ש בחדא ופליג עליה בחדא:

23 בשלמא לרבי - דאמר חדש העיבור אינו מן השנה חוץ מי"א יום ששנת חמה יתירה על הלבנה משכחת לה בשנה מעוברת:

24 שנה תמימה - האמורה בבתי ערי חומה מונה שס"ה ימים ואפי' בשנה פשוטה ואף בשנה מעוברת כיון שעברו ג' מאות וששים וחמשה ימים משמכרה נחלט לו:

25 מיום ליום - מט"ו בניסן לחמשה עשר בניסן אם מכרה בט"ו בניסן נתעברה לו למוכר ועל כרחו של לוקח אינו נחלט עד שיגיע ט"ו בניסן:

26 בתר חג המצות - בתוך הרגל ואית דאמרי לאחר הרגל ושילהי אדר בתרא לאו דוקא אלא לאחר שיצא אדר קאמר:

27 שנה מליא - ג' מאות וששים וחמשה ימים:

28 פעמים ששה - שהוא ששה בסיון יום החמשים לעומר:

29 שניהם מלאים - ניסן ואייר הרי ט"ו ימים מניסן ול' דאייר מלא להו חמשים בחמשה בסיון:

30 א' מלא כו' - ומשכחת לה שנה בלא רגלים כגון שניהם מלאים ואירע עצרת בה' בסיון והקדישה למחרת בו' בסיון ולשנה הבאה היו שניהן חסרים ואירע עצרת בז' בסיון והשנה מלאה ביום ו' בסיון משהקדישה ועדיין לא עבר עצרת עליו:

31 מאן תנא כו' - ת"ק דלא איירי בשנה בלא רגלים:

32 אלא ד' ימים - קסברי לעולם כל חדשי השנה אחד מלא ואחד חסר ואין מעברין ואין מחסרין שום חדש לצורך והויא לה שנה שנ"ד ימים נמצאת כל השנה שבועים שלמים חוץ מד' הימים והן הדוחין קביעות השנה מקביעות חברתה:

33 ואם היתה שנה מעוברת חמשה - קסבר חדש עיבור לעולם חסר ואינו דוחה את המועדות אלא יום אחד שהוא יתר על ד' שבועות:

34 יורש מהו בבל תאחר - על נדר אביו:

35 קרי ביה עמך ומעמך - ודריש בה תרתי דעמך משמע ליה חלקו של עני ומ יתירא למעוטי יורש:

36 מי אמרי' הא לא מיחייבא בראיה - דכתיב דברים טז כל זכורך וכיון דלא מיחייבא למיסק לא שייך בה זמן רגלים לבל תאחר או דלמא מיחייבא למיסק משום שמחה דכתיב שם ושמחת בחגך ואמר מר פסחים ד' קט. בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שלמים שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ואכלת ושמחת:

37 בעלה משמחה - בבבל בבגדי צבעונין בא"י בבגדי פשתן המגוהצים הכי איתא בקדושין ד' לד::

38 הא בתם - דקאי להרצאה משנראה להרצאה: